פיסטוק מסביר לרגע, המופתע למראה כל כך הרבה שעונים, כי כל שעון נועד להזכיר לו משהו אחר בלוח הזמנים העמוס שלו. בשעה 9:00 עליו להיות אצל הסנדלר לתקן חור בנעל אך - איה הנעל עם החור? תוך כדי חיפושים אחריה, מגלה רגע, כי ניתן לסובב את המחוגים לאיזו שעה שרוצים והוא מכוון לשעה 8:00. זה משמח את פיסטוק, הבטוח שיש לו עוד שעה שלמה עד לפגישה עם הסנדלר. למרות שרגע בטוח שאי אפשר להחליט באופן שרירותי על הזמן הרצוי, מכוון פיסטוק את השעון לשעה 18:00, שעת שתיית הקקאו עם עוגיות. אולם הם נוכחים מהר מאוד כי השעה היא עדיין שעת בוקר כי השמש זורחת והילדים הולכים לים. כך הם לומדים כי הזמן הוא מושג קבוע ומשותף לכל. פיסטוק דוחה את כל פעילויותיו אשר נועדו ליום זה ליום שלאחריו.
