הקמתה של הקרן לעידוד סרטי איכות בראשית שנות השמונים משנה לחלוטין את כללי המשחק. ואת הקולנוע עצמו. הסרטים, שכבר לא תלויים בהצלחה מסחרית, הופכים לאישיים ופוליטיים בהרבה. הסכסוך הערבי ישראלי מככב על המסך הגדול, אבל מרבית הישראלים מעדיפים את המסך הקטן בסלון. הקולנוע, שמחפש את דרכו, מתפצל לשני נתיבים הפוכים – סרטים מסחריים שכמעט מוותרים מראש על יומרה אמנותית, וסרטים אמנותיים שכמעט מוותרים מראש על הצופים.