דור חדש וצעיר של קולנוענים ישראלים משנה לגמרי את חוקי המשחק. גם הכלכליים וגם הסגנוניים. הרבה יוצרים כבר לא מחכים לקרנות הקולנוע, ויוצרים באופן עצמאי את סרטיהם דלי התקציב. בפן הסגנוני, מתחילים להיווצר כאן סרטים בז'אנרים שמעולם לא נגעו בהם בעבר, כמו סרטי אימה ("כלבת") ומותחנים. במקביל, גם מגזרים שלא יצרו בעבר קולנוע נכנסים לתחום, כמו חרדים ("אושפיזין") וחרדיות ("למלא את החלל"). והרענון הזה מצליח. ב 2014, עשור אחרי השיא של 2004, הקולנוע הישראלי שוב שובר את שיאי מכירות הכרטיסים, עם להיטים כמו "אפס ביחסי אנוש", "שושנה חלוץ מרכזי", "גט" ואחרים.