Damien Samedi a 43 ans. Quand il était enfant, dans son village wallon en bord de Meuse, on l’appelait le "Petit Samedi". Pour sa mère Ysma, Damien est toujours son gamin, celui qu’elle n’a jamais abandonné lorsqu’il est tombé dans la drogue. Un fils qui a, malgré tout, cherché à protéger sa mère. Un homme qui tente de se libérer de ses addictions et qui fait face à son histoire pour s’en sortir.
בגיל 43 דמיאן הוא עדיין הילד הקטן של אמא, ואמא מוכנה להקדיש את כל עתותיה כדי לשמור עליו. הגבר הנאה, הרהוט והמוכשר מבלה את ימיו בכפר הזעיר בבלגיה בעבודות מזדמנות, בחלומות וגם בטיפול גמילה – שכן זה למעלה מעשרים שנה שהוא מכור להרואין.
דמיאן ואמו מנסים ללא הרף לגונן זה על זה. השיחות שלהם, גם על הסמים והנזק שהסבו לחייו של דמיאן – הן ישירות וענייניות מאוד אבל אינטימיות ומלאות אהבה והומור. הוא מבקר לעתים קרובות, היא מבשלת, הוא נעלם מדי פעם והיא יוצאת לחפש אותו בכל המקומות המאיימים. דמיאן מתקשה להרפות מצלקות העבר וממקומו כאאוטסיידר, אבל האם, איסמה, אינה מרימה ידיים.
This documentary about addiction is seen through the eyes of a mother and her son.
français
русский язык
עברית
English