The Hebrews Project is a creative lab for biographical documentary films about prominent writers in the field of Hebrew and Jewish literature. The project, launched by Yair Qedar, in 2009, invites directors to create films that combine a biographical story, translation of textual work into cinematic visuals, original music, animation. commentary by literary scholars and the author’s friends and colleagues, and the filmmaker’s own personal interpretation. The films utilize poetry and prose, interviews, historical materials and literary interpretations, documentary footage and cinematic representation, producing works that reflects the wealth of Jewish writing.
במאי 2011 חגגה לאה גולדברג יום הולדת מאה. היא היתה משוררת, חוקרת, מחברת ספרי ילדים, מחזאית, מתרגמת מבריקה, והותירה אחריה כמאה ספרים שנקראים עד היום. הסרט הוא הצדעה דוקומנטרית למשוררת האהובה בישראל, והוא מספר את סיפור חייה ויצירתה דרך חמישה בתים, ובאמצעות שיחות עם חבריה, ארכיונים וסטילסים, שירה ופזמונים, טיפוגרפיה אמנותית ווידיאו ארט, ויוצר חוויה של היכרות אינטימית עם סיפור חייה הסוער של האשה שבחרה בעברית והעברית בחרה בה.
מסע קולנועי אל עולמה של יונה וולך, משוררת אגדית ופורצת גבולות, שמתה בגיל צעיר, מותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים. יותר מ-25 שנה לאחר מותה, מתגלים שבעה סלילי הקלטה מהראיון שהעניקה וולך לעורכת הלית ישורון לפני מותה. בראיון, מתוודה וולך על המסע שעברה בחייה הקצרים: על המשיכה לשיגעון, הנסיונות בסמים, המפגש שלה עם אלוהים ועל הסכנות שבכתיבה. הסרט שוזר את עדותה של יונה וולך על חייה בראיונות עם הלית ישורון, מאיר ויזלטיר ודמויות מרכזיות בחייה, בקטעי ארכיון, בשירים שלה, ובקטעי אנימציה שמתחקים אחר הדימויים, החזיונות והמחשבות של וולך, במפגש מסעיר ומטלטל עם אמנית יוצאת דופן, שחידתה לא נפתרה עד היום.
ביאליק הוא המשורר המנוכס, המשומש, התפוס, והלא מובן ביותר בתרבות שלנו. כבר בגיל 30 הוא הוכתר כמשורר הלאומי, ומאז השתמשו בו לצרכים לאומיים וציוניים שונים. "מלך היהודים" הוא ניסיון למצוא את הלב הפועם, הבועט, הרוטן, שביאליק היה בחייו – דרך אנימציה ייחודית, קולו של חיים טופול, קטעי ארכיון נדירים, צילומים נשכחים, שירי ביאליק ששרה נינט, ומיטב חוקרי ואוהבי ביאליק מהארץ ומהעולם, ולספר מחדש את הסיפור על הילד מהעיירה שהיה למלך היהודים.
למרות שפרסמה ספר שירים ראשון רק בגיל 53, היא היתה מיד משוררת מהשורה הראשונה, בת דודה של הרבי מלובביץ', אשה דתייה צנועה, שמיעטה לצאת מביתה, היא כינסה סביבה חצר של מעריצים ואוהבים. למרות שלא צמחה בחצרות ספרותיות, היא עיצבה שפה עצמית ייחודית ומופלאה של שירה שאין דומה לה – השירה של המשוררת זלדה, מהדמויות המיסתוריות יותר של התרבות העברית. 30 שנה לאחר מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו ושיחות עם החצר הפנימית של זלדה, משורטט דיוקנה המרהיב של המשוררת שכינתה עצמה אשה פשוטה.
ב-1921 נמצאו שש גופות ליד הבית האדום בין תל אביב ליפו. בין הגופות זוהה י"ח ברנר, סופר מזהיר, המבקר הבועט והחריף של זמנו, איש בעל מיניות לא ברורה ועם תכונות של נביא זעם, שהיה ידוע בכל העולם היהודי. באחרונה התגלה דוח חקירה שנכתב זמן מה בתום האירועים ונגנז, ומובא בסרט הזה בשילוב קטעי אנימציה של דוד פולונסקי ("וואלס עם בשיר"), שיחות עם חוקרי ברנר, צילומי סטילס נדירים מהתקופה וקטעים מתוך יצירתו של ברנר.
סרט תיעודי חדש במלאת 125 שנה להולדת רחל המשוררת – מחזק את דמותה כמשוררת העברית הראשונה, שהצליחה לבטא את חיי הנפש של דור שלם בשפה שחיה ונושמת עד היום. דנה אולמרט, ענת וייסמן, אפרת מישורי, מוקי צור, אורי מילשטיין יהודית רביץ, קרני פוסטל ואחרים, ידברו, וישירו ויחד עם אנימציה ומכתבים לא מוכרים של רחל יציירו מחדש את דמותה יוצאת הדופן.
ר' דוד בוזגלו היה גדול הפייטנים של המאה העשרים. נולד במרוקו ב-1903 והשפיע בעשייתו התרבותית על קהילה של מאות אלפים. בין הגלות הפורה לישראל הקרועה, שירתו שינתה את תפיסת הפיוט הספרדי והייתה החוט המקשר בין מודרניות לבין מסורת שהחלה בתור הזהב של יהדות ספרד. אלא שבוזגלו לא היה רק משורר גדול, אלא גם אדם שההיסטוריה העניקה לו הזדמנות להפוך למשפיע קריטי על זהותה של קהילת יוצאי המגרב במאה העשרים. "שיר ידידות" מביא את סיפורו האינטימי של בוזגלו מתוך עבר מפואר של תרבות השירה העברית במרוקו ועד למהפכת הפיוט החדשה בישראל.
לפני 75 שנה הוא מת מוות פתאומי, בודד ורחוק מכל מוקד השפעה וכוח, במחנה צופים במדינת ניו יורק. בשיאו הוא דיבר וכתב בשמונה שפות, נחשב לסופר מבטיח, מתרגם גאוני ששינה את השפה העברית, מנהיג נערץ ושנוא, ומועמד להנהגת העם היהודי. "העורב" הוא סרט תיעודי ראשון מסוגו על אחת הדמויות המסקרנות בהיסטוריה היהודית – זאב ז‘בוטינסקי.
כל עוד אברהם סוצקבר חי, הוא לא הסכים שיעשו סרט על חייו. כיום, שמונה שנים לאחר מותו,"דבש שחור" מספר את סיפורו יוצא הדופן של גדול משוררי היידיש בעת החדשה – האיש שהנהיג את מחתרת בריגדת הנייר שהצילה כתבי יד יהודיים מהנאצים, כתב את ״הימנון השואה״, זכה שסטאלין יתאהב בשיר שלו וישלח מטוס כדי להצילו מלב המלחמה, והעיד במשפטי נירנברג. סוצקבר עלה לישראל ב-1947 וכתב בה ביידיש מופלאה וחיונית בעוד קהל קוראיו הולך ומתמעט. אל הלווייתו, הלווייתה של שפה שלמה, הגיעו רק כמה עשרות אנשים.
עבור רבים, הוא היה המשורר הישראלי הגדול מכולם, אלא שאת מרבית חייו הוא העביר מנודה ומוחרם, כמשורר רדיקלי ומבודד ששובר את השפה ומתפרע עם עברית, יידיש וערבית. אבות ישורון שבר לעצמו את הבית ונולד מחדש בתל אביב כמשורר, אך המשיך לשאת את נטל האשמה עד סוף ימיו. הסרט נע בין תחנות חייו הביוגרפיות והפואטיות, דרך עיניה של בתו, המתרגמת והעורכת הלית ישורון. אליה מצטרפים חברים, מבקרים, חוקרים ופרשנים ובעזרתם של חומרי ארכיון נדירים הם משרטטים דיוקן של אדם שובר שתיקה, מהפכן בודד שכתב את מאורעות הזמן בלשון מרוסקת, מהולה ביידיש וערבית, ונע במסע מתמיד בין נידוי להכרה, עד הפיכתו ל"אדון המשוררים".
ארבעה פרטים ביוגרפיים ידועים לגבי רבי שלום שבזי. אפילו איור של פניו לא נמצא. אך גם ארבע מאות שנה לאחר מותו, שבזי הוא משורר פופולארי ונחשב לגדול חכמי ומשוררי תימן. מסע בעקבות אחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית, שכתב למעלה מ 800 שירים, עירב בכתיבתו עברית וערבית, התאהב במשיח, התייסר בחשקים והפך לאגדה.
הוא נחשב לאחד מגדולי הספרות העברית, למרות שלא היה ציוני, וחי בארץ רק שנה. מי היה דוד פוגל? האיש שהותיר מאחורי קורפוס של רומנים, נובלות ושירים בעברית נהדרת שתיארו מיניות ותשוקה, חילופי תפקידים וזהויות, כפי שאיש לא תיאר לפניו. באמצעות יומניו, מכתביו וכתביו, הבמאית איילת עופרים יוצאת למסע באירופה ובפלשתינה-ארץ ישראל, בעקבות היוצר העצוב, שעשה פלאות בעברית, אבל הצליח להיות כל פעם במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, עד שהדבר עלה לו בחייו ורק לאחר מותו זכה להכרה.
בדירה קטנטנה בירושלים, מוקפת בובות וחתולים, כתבה מרים ילן שטקליס את שירי הילדים שכבשו לבבות של דורות שלמים – הבובה זהבה, הסבון בכה מאוד, מיכאל ואחרים. הבמאי ראובן ברודסקי צילם, ערך, עיצב, ביים וכתב אגדה רוסית שמספרת באמצעות המיניאטורות שנוצרו במיוחד לסרט וראיונות עם מכריה, את סיפורה של מרים ילן שטקליס, כלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים, גדולת משוררי הילדים הישראלית.
היא חיה בקהיר, פריז וניו יורק, אבל נפטרה בבית אבות בגבעתיים. היא היתה נערצת ויפהפיה, אבל מעטים הכירו אותה בחייה ועוד פחות לאחר מותה. היא היתה הראשונה לכתוב על לבנטיניות ועל זהות מזרחית, כפי שאיש לא כתב, ורק מעט מכתביה תורגם. הבמאי רפאל בלולו יוצא למסע בעקבותיה של ההוגה והסופרת הלבנטינית ז'קלין כהנוב בישראל ובצרפת, ובאמצעות מפגש עם חברותיה הקשישות, אינטלקטואלים מובילים בשיח המזרחי בישראל, ויוצרים לבנטינים מרתקים, היא משרטט לא רק את דיוקנה של היוצרת המרשימה הזו, אלא גם עוקב ומגלה מה קרה ללבנטיניות הישראלית כאופציה תרבותית של כבוד וגאווה.
מאחורי סיפור ההצלחה הבין־לאומי של עמוס עוז, סמל המצפון הישראלי וסופר שיצירותיו תורגמו ל־45 שפות, הסתתרה טרגדיה כפולה: אמו התאבדה כשהיה בן 12, וכמה שנים לפני מותו, האשימה אותו בתו בכך שנהג כלפיה באלימות פיזית ונפשית וחדלה לדבר איתו. בסדרה של שיחות עם הביוגרפית האחרונה שלו, המוצגות בסרט תוך שילוב של קטעים ביוגרפיים וספרותיים ושל שיחות עם האנשים המרכזיים בחייו, עמוס עוז מספר את סיפורו האחרון.
לאחר שהתאלמן מאשתו האהובה, כשהוא מתמודד עם מחלת הסרטן ועם מחסום יצירתי, הסופר א. ב. יהושע לא מוותר על התשוקה לחיים. בדירתו בגורד שחקים המשקיף על גוש דן הוא מארח חברים ותיקים, מנסה להשפיע על השיח התרבותי והציבורי בתל־אביב, חיפה ורמאללה, חוזר לכתוב ופותח את דלתו ואת לבו בפני המצלמה. דיוקן משעשע, אינטימי ורב קסם של אחד מגדולי הסופרים הישראלים החיים כיום
החרם שהוטל על ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי־הולנדי ששינה את המחשבה המודרנית, נתפס כאירוע מכונן ומסתורי בסיפור חייו של ההוגה הנודע. בסרט יוצא הבמאי דוד אופק למסע בין־יבשתי, ובמהלכו מצביע על שש סיבות שונות לחרם. בין אמסטרדם להאג, ניו־יורק, ירושלים ותל־אביב, הוא מגלה תגליות מפתיעות ומשרטט קווים לדמותו של האיש שרעיונותיו המהפכניים, הרוחניים והרדיקליים ממשיכים לעורר שיח וסקרנות עד ימינו
בימים של דמוקרטיה בסכנה ואמת במתקפה, הסרט חוזר לסיפור חייו של האקטיביסט הגדול מכולם, קרל מרקס, שנתן לנו כלים לניתוח המציאות, דרך מפגש עם אקטיביסיטים.ות ישראלים.ות – יהודים וערבים, שמספרים על השפעתו של מרקס עליהם, ונותנים לנו צוהר לעולמו שלו, מתוך ניסיון להציג את המרקסיזם כתופעה רב-דורית ורב-תרבותית, המצויה בכל תחומי חיינו